Kabbalah Library
Zohar for All, Volume 10
The Ten Martyrs [Slain of the Kingdom]
מכפרת עליהם או לא? כן, ולפעמים הם נענשים בעוה”ז ומתכפר להם.
680. התורה אינה מקבלת טומאה, כמ”ש, הלוא כה דְבָרִי כאש, נאום ה’. כמו שאש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה. עשרת הזקנים הרוגי המלכות, נענשו על מכירת יוסף, משום שהם היו מעשרת השבטים שמכרו את יוסף. ולמה לא התכפר להם העוון במיתתם?
681. אלא רבי עקיבא, שהיה אחד מעשרה הרוגי מלכות, אין לו זכות אבות, שיצא מגֵרים, הרי שהם לא יצאו מעשרת השבטים. וכתוב, ומבּנֵי יששכר יודעֵי בינה לַעיתים. שעשרה הרוגי מלכות יצאו מיששכר.
682. ויבוא יעקב מן השדה בערב, ותצא לאה לקראתו, ותאמר, אליי תבוא כי שָׂכוֹר שׂכרתיך. שׂכור, עתה. שׂכרתיך, לאחר זמן. יששכר, יש שכר, ולאחר זמן יהיו למלכות שמיים. והגופות שלהם יישארו במקומם בעוה”ז. והכול חוזר כבתחילה. וכתוב, איש אשר כברכתו בירך אותם.
כשנהרגו עשרה הרוגי מלכות, נשמותיהם עלו למ”ן למלכות, ונעשה על ידיהן זיווג גדול של ז”א ומלכות. ולפיכך זה נבחן להם למעֲלה גדולה. לפי שכולם באו משבט יששכר, ע”כ נרמז עניין הריגתם ועלייתם למ”ן בכתוב, כי שכור שכרתיך, הנאמר בזיווג ללידת יששכר.
שכור, עתה, ששכרה אותו בדוּדָאֵי הבן שלה לזיווג של עתה, ללידת יששכר. שכרתיך, לאחר זמן, שעשרת הבנים של יששכר יעלו למ”ן לאחר זמן בהרוגי מלכות, ויזווגו את ז”א ומלכות. שזה מרומז גם בשם יששכר, אותיות יש שכר.
והשכר, הוא שיהיו למלכות שמיים, שנשמותיהם של בניו יעלו למ”ן למלכות שמיים, ויגרמו הזיווג הגדול של ז”א ומלכות. והגופות שלהם יישארו במקומם בעוה”ז. והכול חוזר כבתחילה. כמו בתחילה, שהגוף הוא מהעפר והנשמה מה’, אף כאן הגופות נשארו במקומם בעפר והנשמות עלו למ”ן.
באופן, שעניין הריגתם אינו גירעון ופחיתות, אלא להיפך, שהוא אצלם מעלה גדולה מאוד. ומביא ראָיה מהכתוב, איש אשר כברכתו בירך אותם. הרי שכל השבטים היו שלמים וצדיקים, ואין לומר, שהיה תלוי להם העוון של מכירת יוסף.
683. נפל רבי יוּדאי על פניו ונרדם. הראו לו בחלום את הפסוק הזה. אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך. נכנסתָ בעניין הרוגי מלכות, סְתום פיך. מהיום ההוא והלאה לא דיבר מזה. אלא היה אומר, מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצֵל כנפיך יֶחסָיוּן. ובצל כנפיך ממש, כי נשמות בני אדם נולדות מזו”ן. וע”כ אין לדבר בבניו שלו. כי חסד ה’ נמצא בכל.
684. ודאי כך הוא, כמ”ש, אל תיגעו במשׁיחיי, ובנביאיי אל תָרֵעו. וכתוב, אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש. בסודות הסתומים שלו, אין לדבר כלל, כי מי שבידו רוחות ונשמות הצדיקים, הדברים הסתומים שהוא עושה, אין להיכנס בהם.
